אני מלווה אמא לאחרונה שהשיתופים שלה מעלים בי מחשבות ותחושות ששכחתי שהרגשתי גם אני. התינוק שלי בוכה ואני לא יודעת למה.
החיתול שלו נקי, אנחנו מחובקים ומסתובבים בבית, נעים לנו. לא חם מידי ולא קר מידי. הוא ינק, והצעתי שוב. הוא לא רוצה. זה היופי בהנקה, אי אפשר להכריח. הצעתי. אני יודעת שהוא ינק יעיל. אני שלמה עם זה.
אז למה הוא עכשיו בוכה? גזים? משהו לא נוח לו? מה קורה כאן?
בכי של תינוק מעורר בנו ההורים מגוון של רגשות ותחושות. פחד, חרדה,דאגה אשמה,ייאוש, תסכול, בדידות, חמלה, דחייה, צורך לגונן, אמפתיה, הזדהות, התלבטות, מחנק, דחייה, אחהבה, חוסר ביטחון ועוד כל מיני ומיני.
הורות היא חוויה אינטנסבית. במיוחד השנה הראשונה לחייו של התינוק. ישנם הרבה אתגרים, למידה, קשיים והתמודדויות יומיומיות שלא בהכרח נתקלנו בהם לפני שהפכנו להורים.
בכי הוא שפת התקשורת הראשונה והבלעדית של התינוק לתקופת חייו הראשונית. על ידי בכי, התינוק מתקשר עם הגורמים המטפלים בו ומניע אותם לטפל, להגן, לנחם ולהזין אותו. אך לא תמיד אלו הם הדברים. התחושות שמתעוררות אצל ההורים למשמע בכי של התינוק תלויה גם באינטנסביות הבכי, מצבם הנפשי, רגשי ופיזי של ההורים באותה עת, התרבות ממנה מגיעים ההורים ( מאיזה בית הם הגיעו ) וביכולת הפיזית והמנטלית שלהם לתמוך בתינוק באותו רגע.
בכי תינוק נועד כדי להפעיל אותנו. זהו מנגנון ההישרדות של התינוקות. בהתחלה הבכי יהיה שקט וחרישי ויכול מהר מאוד לעלות לבכי תמרורים שישמע כמו 5 משאיות עוצמתיות. התינוק בוכה על מנת להתריע בפני הסביבה שהוא זקוק למשהו - הזנה, הגנה, תמיכה והחזקה.
בכי מפגיש אותנו באופן לא מודע עם זכרונות ילדות שלנו שקשורים לכאב, פחד, דאגה, סבל, צער וגם, אכזבה. לדוגמא- אם כילדים, נפלנו בגן שעשועים וקיבלנו מכה לא נעימה בברך, ייתכן כי התגובה שקיבלנו מהורינו היא- לא קרה כלום, הכל בסדר, אל תבכה את ילד גדול. למדנו להזיז את הבכי הצידה ולהתקדם הלאה, במהרה. אין מקום לבכי. לעומת זאת, אם היינו מקבלים את התגובה- חיבוק ונשיקה. לקבל את הדמעות יחדיו. יש סבלנות והתבוננות אמיתית בבכי שעלה בעקבות המכה הלא נעימה. חוויות ילדות אלו מעצבות אותנו ואת ההתייחסות שלנו לבכי וגם ליכולת שלנו להכיל אותו.
אם הנסיונות להרגיע את התינוק לא צולחים, יכולים להתעורר תחושות מאתגרות שלא ציפתם להרגיש כלפיי התינוק והחוויה ההורית. בדידות, חוסר תמיכה, תסכול, מבוכה וגם אשמה. אנו עלולים לתפוס ולשייך את הבכי לרגש שלילי, שאולי לתינוק לא טוב איתנו ואינו מרוצה מתפקודנו בההורים שלו. זוהי לא המציאות. זכרו כי בכי זוהי צורת התקשורת של התינוק מולכם ומול העולם. בכי הינה תופעה טבעית לחלוטין. אתם ההורים היחידים של התינוק שלכם ובעיניו, אתם ההורים הכי טובים בעולם.
בתקופה הראשונה לחייו של התינוק אנחנו לומדים את התינוק ואת דפוסי ההתנהגות שלו. שגם הם משתנים מהר מאוד יחד עם גדילתו והתפתחותו של התינוק. סביר להניח שנחפש פתרונות יצירתיים על מנת לגרום לתינוק להפסיק לבכות. הרבה ניסוי וטעייה. אז לפני שאתם ממשיכים לתרגיל הבא, זכרו שייתכן שאין פיתרון לבכי כרגע ושכל מה שהתינוק רוצה זה להיות איתכם כאן ועכשיו. אל תתייאשו ותהיו עם הרבה חמלה כלפי התינוק ועצמכם.
תקופת החיים הראשונה של התינוק זוהי תקופת זמן אינטנסיבית ומתאגרת מצד אחד אל מצד שני זוהי תקופה מלאת קסם וגילויים בה אתם לומדים להכיר את תינוקכם בצורה הטובה הקרובה ביותר.
Comments