גדלתי והתחנכתי בהוד השרון. אחות גדולה בבית של 4 ילדים, זוג הורים והמון חתולים. אחותי ואחיי נכנסו לחיי עם השנים, וסביבי המון משפחות עם ילדים. חיי בורגנות שכאלו. אמא שלי הייתה בהריון עם אחי הקטן כשהייתה כמעט בת 40 ואני בת 13 פלוס. הבנתי כבר יותר מה קורה. אבל רק היום, עם השנים והניסיון יודעת לומר שראיתי כבר אז את הקשיים שהיו לאמא שלי בהריון ואחרי הלידה. בכל התחומים, הורמונים, הנקה, התמודדות עם הבית ועוד.

גדלנו, חברות התחתנו וילדו לפני. שמחה וששון. התרגשתי בשבילן ובגדול, לא הבנתי מה עוד עובר עליהן. ילדתן, אתן אלופות ויש לכן תינוק מדהים. בחיי שאפילו לא ידעתי מה לשאול. כאב? איך המצב רוח? איך את ישנה? הן שידרו עסקים כרגיל וזה מה שאני קיבלתי מהן, אז המשכתי הלאה ושמחתי איתן על האוצר שהן ייצרו.

נרוץ קדימה בזמן כמה שנים. מאי 2020. מלבד קורונה, קרו עוד כמה דברים. ילדתי. לידת בזק בשבוע 38+1 , ערב שבועות. מהיום אזכור לנצח לפחות תאריך עברי אחד. תודה נור 🙂

 

אם חברה לא הייתה כותבת לי במילם האלו ממש “ ביום השלישי זה ה בייבי בלוז, אז לא להיבהל” , תודה תוש, לא הייתי עושה גוגל ויורדת לסוף דעתה מה היא בכלל רוצה ממני. אבל אז קראתי ואחרי יום כבר הבנתי והרגשתי בכל תא ותא בגופי ובדמעותי.

ועם הדמעות הגיעו הזעות הלילה, והחלומות והשינה הטרופה והכאבים בפטמות והקשיים בהנקה. ואני, לבד, בסנטה מוניקה, אמא בוואטסאפ בשלט רחוק, רלי מתפעל את הבית ומטפל בי טפו חמסה. אבל אני? קלולס. איפה החוברת הדרכה? איפה מי שמטפלת בי, בנפש שלי, בכאבים שלי, שעונה לי על השאלות ומדריכה אותי? מישהי שרואה אותי ומבינה אותי עד שאני אבין את עצמי.

ואז. בעוד הנקת לילה. כותבת לעצמי פתק בטלפון. אני אהיה נטורופתית שמתמחה בטיפול ותמיכה בנשים אחרי לידה. הבנתי את הצורך הכה עמוק שהיה לי בימים האלו והבנתי שאני רוצה להיות שם בשביל החברות שלי שלבשו חיוך יפה ושמח וגם לאלו שאפגוש בהמשך הדרך. נשים שידעו לפנות ולבקש את התמיכה, ההדרכה והעמקת הידע לפני מסע חייהן.

שנה קדימה, חזרנו לישראל אחרי 6 שנים בסנטה מוניקה. שרדנו כמה סגרים, בידודים, מעברי מדינות, ג'ט לג והתאוששות בתקופת דכדוך עמוק אחרי הלידה. פניתי לטובות בתחום והעמקתי בנושא.

דולה פוסט פארטום שבמהותה היא מלווה , תומכת ומדריכה את האמא ואת משפחתה בהגעתו של תינוק חדש למשפחה. בכל התחומים- מאיך להחליף בגדים ולהכניס למנשא ועד השיחות העמוקות על הציפיות ואכזבות מהלידה, הפערים נוצרו בבית ומקומות שנפתחו בנפש שעוד לא הכירו עד כה.

במקביל לזה, העמקתי את הידע בעולם ההנקה. איזה עולם מרתק. היכולת של אמא לייצר רקמה אנושית ( כן זה ההגדרה של חלב אם ) וכך להזין , לשמור ולפתח את פרי בטנה. מטורף. לא לכל אמא מסע ההנקה בא בקלות . יש אתגרים. חלקם נפתור מהר ולחלקם ייקח קצת יותר זמן. מקומה של מדריכת הנקה זה לפגוש אמא ותינוק ולנתח את המצב בצורה הכי אובייקטיבית שיש ולתמוך באם ובתינוק בהתאם למצב ולרצונותיה. זה הרבה החזקת ידיים, תמיכה ונרמול אך גם לעיתים, שיחות אמת על מצבים לא פשוטים. בסופו של דבר נרצה תינוק בריא, שמקבל הזנה ואמא בריאה שרואה את תינוקה משגשג ומתפתח כראוי.

​

שני העולומות האלו, דולה פוסט פארטום והדרכת הנקה בשילוב עם העולם הנטורופתי ממנו אני מגיעה מביאים אותי למפגש עם אמא ומשפחה בו יש לי ארגז כלים גדול ומגוון להציע תמיכה, סיוע והענקת ידע למצבים שונים ומגוונים בגלגל החיים. תזונה וצמחי מרפא הם עמוד הטווח בעולם הנטורופתי והם בעלי עוצמה רבה. שילובם באורח חיי האם ומשפחתה משמעותי בתקופות הסתגלות שונות בראשיתן, החיים אחרי לידה. עולם פרחי הבאך ורפלקסולוגיה הם בעיני ובשבילי הזדמנות לנגוע עמוק יותר בנפש הבנאדם .

​

הגעתי לעולם הליווי והתמיכה באמהות מהמקום הכי אישי ופנימי שלי. זכות היא לי ללוות ולפגוש אמהות ומשפחות בתקופה מרגשת כמו הגעת תינוק חדש למשפחה.